אסטרטגיית משלוח, שיווק והפצה

Written by  on נובמבר 23, 2015

כיצד לקדם אסטרטגיה נכונה של שיווק, משלוחים והפצה.

סוגי שווקים

1. שוק הקונים או הצרכנים
2. שוק מוסדי – פירמות +מוצרי ביינים
3. שוק ציבורי – בתי חולים, סוכנויות ממשלתיות כו'. ומטרתם לספק מוצרים ושירותים לרווחת הציבור.
3. שוק המוכרים החדש – "שוק גורמי הביינים (רשתות, סיטונאות וכו')

תמהיל השיווק-promotion:

מוצר– החלטה על המוצר זוהי החלטה מגוונת – אריזה, גודל, תכולה – כל התוספות הללו הן החלטות מיצריות. למשל כיצד ניתן לשלוח את המוצר ללקוח.
מחיר – זהו רמז לאיכות ועל כן החברה בוחנת לא רק את הפן הרווחי אלא בוחנת גם את כל הקשור לאיכות המוצר.
הפצה – היכן ואיפה להפיץ את המוצר, איפה לשים את הסחורה לפני משלוח או איבוף הלקוחות.
תדמית המוצר משתנה בגלל שינוי המקום – לדוגמא חלב סויה שתחילה שווק על מדפים והיום הוא נחשב כמוצר טריות שמונח במקררים, אף על פי כי אין צורך בכך.
התקשורת השיווקית – גורמת לצד השני לרצות את המוצר ו 3 הרבעים הנותרים זה בניית המוצר (הלבשת "הכלה").
*הגדלת המכירות הינה מטרה שיווקית ולא תקשורתית. בתקשורת שמים דגש על מודעות, העדפה, כוח קניה ועוד.
* אריזת חסכון עם "מיקום" מדף לא גורמת לצרכן לרצות, אלא התקשורת השיווקית גורמת לרצות.
פרסומות מורכבות מהבטחה+הצדקה. השילוב של שניהם אמור לגרום לקהל לרצות את המוצר.

אלמנט נוסף בנושא "מחזור חיי המוצר". בשלבים שונים של מחזור חיי המוצר הינו דורש פרסום שונה.
בשלב החדירה – פרסום
בשלב הצמיחה – ייחודיות
בשלב הבגרות – נאמנות

במחיר יש 2 מושגים:

מלל מחיר: מידע על המחיר
תחושת המחיר: תפיסת איכות של המוצר.
כשמשהו מפורסם אנשים מוכנים לשלם עליו כסף, ולפיכך עקומת הביקוש זזה למעלה…
על מוצר המפורסם אנחנו מוכנים לשלם יותר לרוב.
בכל רמת מחיר יש יותר כמות. ולפיכך עקומת הביקוש זזה ימינה.
לסיכום, הפרסום דוחף את עקומת הביקוש ימינה ולמעלה.
שינוי הרגישות למחיר / גמישות הביקוש במחירים נמוכים גורם להגדלת קשיחות הביקוש במחירים גבוהים.
* חוק פבר – ישנו יחס קבוע בין קטגוריות שהאדם שם לב. דהיינו, כשמבצעים שינוי במחיר, עליו להיות משמעותי מספיק על מנת שאנשים ישימו לב אליו. ובכך ייווצר שינוי בביקוש.

הפצה (משלוחים):

ניתן לרואת דוגמא קלאסית באתר jet.org.il כיצד גורם ההפצה והמשלוחים של אוכל בתל אביב נהיה קריטי לתהליך המכירה של מנות האוכל אותו שולחות המסעדות ללקוחות.
אסטרטגיית דחיפה: אני משכנע אנשים לקנות דרך הקמעונאים, דרך ערוצי הפצה – לדוג' אני מעמיס על איש המכולת את הסחורה וכל מי שנכנס למכולת רואה ומנסה. במקרה זה יש צורך בתמיכה תקשורתית צנועה. ואני מוציא פחות כסף על התקשורת.
אסטרטגיית משיכה: ישנה דרישה לפרסום רב כי זה דורש מהצרכן לחפש ולדרוש את המוצר. לדוג' אני שם מוצר בסופר ורוצה שהצרכן ידרוש את המוצר. ולפיכך יש צורך בתמיכה תקשורתית רחבה.

משלוחי אוכל תאילנדי

בחירת האסטרטגיה משפיעה על המחיר.

BTL – BELLOW THE LINE
ATL – ABOVE THE LINE

תקשורת שיווקית מחולקת ל 4 חלקים: המשחק בין 4 הללו הוא שמרכיב את התמהיל התקשורת שיווקית (שאלה טובה לבחינה): המשחק הוא איך נעשית החלוקה של הכספים – מה המשקל היחסי של כל אחד ככלי להעברת מסרים:
1. פרסום
2. יחסי ציבור
———————-
3. קידום מכירות
4. מכירה אישית
הקו מבחין בין מה שהולך במדיה לבין מה שקורה בנק' המכירה. הקו הינו מקווקו היות וכיום הגבולות כבר לא מובהקים, ישנו ערבוב.

פרסום – כשאני מעביר מסר באמצעות צד שלישי אל קהל היעד, בתשלום למדיה ובזהות ידועה.
הפואנטה היא 1. פרסום עולה כסף (אתה משלם או על הזמן או על השטח)
2. אתה יודע מי מפרסם (תנובה, שטראוס וכדומה…)

להבדיל מפרסום, ביחסי הציבור- אין עניין של עלות כספית. זה לא עולה כסף כי לא משלמים על שטח בעיתון אלא מזמינים למשל את הכתב לאכול במסעדה ואז הכתב מפרסם את המסעדה. הרעיון הוא שלא משלמים על המדיה (להבדיל מפרסום בו משלמים כסף על מדיה). יתרונם הגדול של יחסי הציבור: זה לא עולה, ואמינותם גבוהה יותר כי אתה יודע שהכתב כתב זאת (ונחשב כמומחה בעל מוניטין). חסרון: אנחנו כמנהלים או יצרנים לא יודעים מתי זה יפורסם (מועד) ומה תוכן הפרסום יהיה (ייתכן ויהיה גם פרסום שלילי).
ביח"צ יש העברת מסרים לשם השגת מטרות שיווקיות ושיפור התדמית באמצעות כל התקשורת ההמוניים, אל קהל היעד, ללא תשלום למדיה (ובד"כ) ללא זהות ידועה.

אבטלה קלאסית

Written by  on נובמבר 23, 2015

אבטלה קלאסית

מניחים ששוק המוצרים הוא גמיש.

אפשרויות להיווצרות אבטלה קלאסית:

מתחילים במצב של שיווי משקל בתעסוקה מלאה.

השכר הריאלי (w\p) עולה ß כמות העובדים המבוקשת יורדת (המעסיקים רוצים להעסיק פחות עובדים) LD יורד על העקומה וכמות העובדים המוצעת עולה (העובדים רוצים לעבוד יותר) LS עולה על העקומה ß אבטלה קלאסית עולה (L2-L1) (UE) ß Y יורד.

אבטלה קלאסית יכולה להיווצר רק בענפים שהשכר שנקבע (אם זה בענפים ששכר המינימום משפיע) הוא גבוה מזה של שיווי משקל.

 

דרכים לצמצום אבטלה קלאסית:

  1. להוריד את w\p. דרך זו לא תתבצע בסופו של דבר במציאות, כיוון שחוק שכר מינימום נועד להגן על העובדים, לכן לא יורידו את שכר המינימום. מה שכן ניתן לעשות זה לשחוק אותו. כשיש אינפלציה משמעותית אפשר לשחוק אותו וכך לצמצם את האבטלה הקלאסית. למשל המחירים עולים עצם שחיקת המחירים תוריד את השכר הריאלי, ובמידה מסוימת תצמצם. תמיד שווה להיוואץ ברואה חשבון מקצועי.
  2. סובסידיה – למשל לסבסד כל עובד מועסק. סובסידיה תגדיל את הביקוש לעובדים בגודל הסובסידיה. YS וYF יגדלו, גם התוצר של תעסוקה מלאה יגדל וגם התוצר המוצע יגדל. האבטלה קטנה, התעסוקה גדלה (L), הוצאות לממשלה L3*SUB. העובדים מקבלים w\p קבוע לעובד, w\p למעסיק יורד.
  3. שיפור טכנולוגי – פונקצית הייצור עולה, התפוקה השולית של העובדים עולה, הביקוש לעובדים יעלה, האבטלה מצטמצמת, YS ו-YF עולים. באותו שכר היצרנים רוצים להעסיק יותר עובדים (L עולה). הדרך הכי טובה להתגבר על האבטלה הקלאסית זה שיפור טכנולוגי, אך הוא לא בא יש מאין, לפעמים זה גם בלתי אפשרי. למשל בטקסטיל זה בלתי אפשרי שיחול שינוי טכנולוגי שלא נרצה לייצר בסין. שיפור טכנולוגי הוא טוב לכולם. Y עולה. w\p קבוע.ג
  4. המאמר הוכן בסיועו של גיא זהר – שהינו בעלים של משרד רו"ח בתל-אביב שעזר לנו להבין את הנושא לעומק. תוכלו ךהיכנס ולהתרשם אצלו באתר.

כלכלה וחשבונאות

 

חוק שכר מינימום

חוק שכר מינימום קיים כמעט בכל הארצות, זו לא המצאה ישראלית. השאלה היא מה גובהו. הרבה פעמים מציעים להעלות אותו, לא להוריד אותו. שכר מינימום נקבע 49% מהשכר הממוצע במשק לפי משרד ראי החשבון לישראל. העלאת שכר המינימום לא בהכרח תגדיל את האבטלה. אם האבטלה היא קיינסיאנית יכול להיות שתוספת שכר תגדיל ביקושים. בענפים מסוימים יכול להיות שהיא תגדיל את האבטלה, אך בסה"כ היא לאו דווקא תשנה את האבטלה.

מאפייני שוק העבודה הישראלי

שוק העבודה הישראלי מתאפיין בפערי שכר גבוהים, דבר שלא היה כל כך בעבר, אך זה הלך וגדל עם השנים. מתאפיין גם בשיעור השתתפות נמוך, בסוגי אבטלה שונים.

חשבונאות

הסבר פערי השכר בישראל:

  1. פערי השכלה שמאוד באים לידי ביטוי בשכר. ישנם אנשים שלא לומדים, למשל החרדים שלומדים מקצועות שלא נותנים להם הון אנושי מבחינת תעסוקה. בעבר לא התמחינו בהיי טק, כשהקמנו את המדינה, לא היה כל כך פערי שכר, היינו מדינה סוציאליסטית. עם השנים כתוצאה מההשכלה הפערים הלכו וגדלו. פערי השכר יותר גדולים יחסית לארצות אחרות.
  2. מגדר – פערי הכנסה בין נשים וגברים – בד"כ כשמדובר על סקטור ציבורי, מוסדות כמו בנקים, אם יש גבר ואישה באותו תפקיד, אז גם הם יקבלו אותו שכר, זה במקומות מסודרים, כשהשכר נעשה על ידי איזשהו תקן. במוסדות שונים הקידום של הגבר הוא יותר טוב או מהיר מאשר של האישה. הסיבות יכולות להיות – שהאישה יותר עם הילדים והקידום שלה נמנע, מתעכב. אם נלך למגזר העסקי, פערי השכר בין נשים וגברים יותר מהותיים, גם אם זה באותו תפקיד. יש הפרשי שכר בגובה של 25% של גברים בממוצע לעומת נשים בממוצע. השכר של הגברים יותר גבוה.
  3. השוואה בין מיעוטים ליהודים – יותר קשה לערבים להיכנס לסקטור העבודה ולכן כח המיקוח שלהם נחלש, השכר שלהם יורד.